שני ההורים מוגדרים כאפוטרופסים טבעיים על ילדיהם וזאת ע"פ חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962 .
כאשר האם והאב אינם חיים יחדיו, נדרשת קביעה מיהו ההורה המשמורן של הקטין, נדרשת קביעה לעניין חלוקת זמני השהייה של הקטין עם כל אחד מההורים וחלוקת הנטל ההורי על כל רבדיו.
משמורת הקטין – היא אחזקת הקטין- והסדרי שהות הן הזמן המוגדר בו הקטין שוהה אצל כל אחד מההורים.
הורה משמורן לא יוכל לקבל החלטות מהותיות הנוגעות לחייו של הקטין אלא בהסכמת ההורה הנוסף, כך לדוגמא באשר למקום מגוריו של הקטין, חינוכו של הקטין וכיוצ"ב. המשמעות היא היא שהאפוטרופסות של ההורים הינה שווה מכוח החוק גם כשאחד ההורים הוא משמורן והשני אינו משמורן.
אם בעבר מגמת בתי המשפט למשפחה היתה לשים דגש על חזקת הגיל הרך אשר קובעת הנחה – הניתנת לסתירה- שילדים עד גיל 6- טובתם כי יושארו בחזקת אימם, אזיי כיום גם אם חזקת הגיל הרך טרם בוטלה, מגמת בתי המשפט הינה ברוח השוויון והמשמורת המשותפת.
בתי המשפט קבעו כי המשמורת המשותפת מגשימה את זכות היסוד של הקטין לחוות את שני הוריו כהורים משמורנים גם אם הם חיים בנפרד.
מגמה זו מבוססת על העובדה כי חלוקת התפקידים המסורתית בחלוף השנים השתנתה וכיום האבות נוטלים חלק פעיל בגידול הילדים, מעורבים בגידולם, בחינוכם ובכל נדבך בחייהם.
לפיכך כיום ניתן לראות ביותר ויותר מקרים כי נקודת המוצא בדיונים על משמורת הפכה להיות המשמורת המשותפת.
הפסיקה הכירה בתנאים מרכזיים בהתקיימותם תתאפשר משמורת משותפת כאשר אין המדובר על רשימה סגורה. בתי המשפט יבחנו כל מקרה ע"פ נסיבותיו כאשר עקרון העל המנחה את בתי המשפט הוא קודם כל ולפני הכל טובת הקטינים.
אם לא תהיה הסכמה בין הצדדים בשאלת המשמורת- אזי היא תוכרע על ידי בית המשפט כאשר לצורך ההכרעה יסתייע בית המשפט במומחים.
תחילה נוהגים בתי המשפט למנות פקידת סעד ממקום מגורי הקטין על מנת שתתן תסקיר ובו תמליץ מי מההורים מתאים להיות הורה משמורן והכיצד יהיו הסדרי השהות של הילדים עם כל אחד מההורים. בתי המשפט אינם מחוייבים לפסוק ע"פ המלצות פקידת הסעד אך במרבית המקרים המלצות פקידת הסעד- בהיותה הזרועה הארוכה של בתי המשפט- מתקבלות על ידי בתי המשפט.
במקרים מורכבים יותר בשאלת המשמורת והסדרי השהות מפנים את הצדדים לבדיקת מסוגלות הורית אשר מתקיימת במכון מוסדר ואצל מומחים הבקיאים בתחום הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה, המשפחה וההורות- על מנת ליתן המלצות בסוגיות אלה.
כיום, בשל מגמת השיוויון ההולכת ומתפתחת בבתי המשפט בכל הנוגע לחיובי המזונות של הקטינים, בעיקר בהסדרים של משמורת משותפת, סוגיית המשמורת הפכה לסוגיה מהותית בסכסוך בין ההורים, לפיכך ומאחר וטובת הילדים היא החשובה ביותר- יש להתנהל ברגישות, חוכמה ומקצועיות יתרה בכל הנוגע לסוגייה מורכבת זו.
