מזונות ילדים

מזונות ילדים:

מזונות הוא תשלום כספי שמשלם בדרך כלל האב לאם עבור הוצאות וצרכי הקטינים המשותפים שלהם.

חשוב לדעת כי במדינת ישראל כל קטין להורים פרודים זכאי למזונות. זוהי זכות בסיסית של כל ילד בין אם נולד להורים נשואים ובין אם לאו.

במדינת ישראל החובה במזונות קטין יהודי נקבעת ע"פ הדין הדתי כאשר עד גיל 6 החובה בתשלום הוצאות הקטינים מוטלת על האב בלבד ובעבר חובה בלעדית זו של האב הייתה מוטלת עד הגיע הקטין לגיל 15.

בעבר בתי המשפט פסקו כי צרכיו ההכרחיים של קטין (מזון, ביגוד, הנעלה, כלכלה, הוצאות חינוך ובריאות בסיסיות) לא כולל הוצאות מדור ואחזקת מדור והוצאות חינוך ובריאות חריגות עומדים על סך של כ- 1,200-1,600 ועל סכום זה התווספו חיוב עבור חלקו הקטין בהוצאות המדור וחלקו של האב בהשתתפות בהוצאות חינוך ובריאות חריגות (שיעורים פרטיים, חוגים, קיטנות, אבחונים, ריפוי בעיסוק, פסיכולוג, טיפולי שיניים ועוד) וזאת כאמור היה עד גיל 15 שנים.

מגיל 15-18 נקבע בעבר כי צרכי הקטינים יושתו מדין צדקה על שני ההורים בהתאם ליחס הכנסותיהם ואמידותם הכלכלית.

מהפכת המזונות

ביולי 2017 נפל דבר בעולם דיני המשפחה בישראל עת בית המשפט העליון החיל בפועל מנגנון של שיוויון בנוגע לחיוב במזונות קטינים במצב של משמורת משותפת שעה במצב בו הכנסות ההורים דומות. פסה"ד שהיווה "מהפכה" בסוגיית המזונות הינו בע"מ 919/15.

הלכה זו מפורשת כיום על ידי בתי המשפט למשפחה ככזו הקובעת שיוויון בהטלת מזונות אף למקרים בהם חלוקת זמני השהייה של כל אחד מההורים עם הקטינים אינה שווה.

כיום, החיוב במזונות קטינים מגיל 0-6 נותר כשהיה בשינויים המחוייבים ע"פ ההלכה החדשה כאשר עיקר השינוי הינו עבור קטינים מגיל 6 ואילך.

מגיל 6 ואילך בתי המשפט בוחנים את היקף זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מההורים ואת יחס הכנסותיהם, תוך ביצוע אבחנה בין הוצאות הקטינים תלויי השהות כלומר אלה התלויים בשהות של הקטין אצל מי מהוריו (מזון, שתיה, הסעות בילויים וכו') לבין הוצאות שאינן תלויות בשהות של הקטינים אל מי מהוריו (תספורת, ספרי לימוד, טיפול רפואי דחוף ועוד).

עוד נלקחות בחשבון הוצאות המדור שיש לכל אחד מההורים, הוצאות החינוך החריגות (גן, צהרון, שיעורים פרטיים, חוגים, קיטנות וכיוצ"ב) וכן הוצאות הרפואיות החריגות (טיפולי שיניים, אבחונים, טיפול רפואי פרטי וכיוצ"ב).

בית המשפט יבחן את יחס הכנסותיהם של כל אחד מההורים אל מול חלוקת זמני השהות של הקטינים עם כל הורה ויקבע את החיוב במזונות ע"פ היחסים דנן.

לעיתים קרובות יקבע בית המשפט "הורה מרכז" הורה שיהיה אחראי לריכוז ההוצאות ולסיפוק צרכי הקטינים ולילדיו יועברו המזונות.

לסיכום: בית המשפט העליון ביצע "מהפכה" בחודש יולי 2017 בסוגיית מזונות קטינים כך שמזונות ילדים מגיל 6 ומעלה יקבעו ע"פ יחס ההכנסות של כל אחד מההורים ובהתאם לחלוקת זמני השהות של כל אחד מההורים עם הקטינים.

חשוב לציין כי נכון לעת הזו בתי הדין הרבניים לא רואים עצמם כמחוייבים לפסיקת מזונות ע"פ ההלכה החדשה ועודם פוסקים ע"פ הדין הדתי בשינויים המחוייבים.

מזונות ילדים אחרי גיל 18 – לאחר גיל 18 ובמהלך השירות בצה"ל (שירות החובה) נהוג שסכום המזונות יורד ל-1/3 מהחיוב שנקבע . ככל שמשכורות ההורים דומות וזמני השהות שווים או קרובים לכך, אפשר שע"פ ההלכה החדשה לא יקבעו כלל מזונות לתקופת השרות הצבאי ו/או יקבע שהסכום ישולם לו ישירות.

מזונות אישה

אישה ע"פ הדין הדתי תהא זכאית לקבל מזונות אישה מבעלה בסכום שיאפשר לה לשמור על רמת החיים שהית רגילה אליה בעת החיים המשותפים וזאת עד לגירושין.

מזונות אישה מגיעים לאישה נשואה רק אם לא קיימות סיכות לשלול ממנה את זכותה זו בגין עילות שונות הקבועות בדין ובהלכה כגון בגידה, מרידה, אלימות כלפי הבעל ועוד(עילות גירושין). 

לצורך פסיקת סכום המזונות יילקחו בחשבון הכנסות האישה ככל שיש לה, צרכי האישה ורמת החיים בה חיה, וכן השתכרות הבעל משלל מקורות הכנסתו, פוטנציאל השתכרותו ורכושו.

רבים אינם מודעים לכך שניתן לתבוע מזונות לאישה גם לאחר הגט, לאישה שנישאה בנישואין אזרחיים ולידועה בציבור וזאת מכוח הדינים האזרחיים על בסיס עקרונות של צדק, שיוויון, כריתת הסכם מכללא ועוד. המדובר במזונות אזרחיים כאשר במקרים אלה בית המשפט יבחן כל מקרה לגופו וע"פ נסיבותיו.