ידועים בציבור הם בני זוג, שהחליטו לקשור את גורלם זה עם זו לקיים זוגיות לכל דבר ועניין. יש לציין כי ההגדרה חלה אף על זוגות חד מיניים כאשר אין כל הבדל אם מדובר בגבר ואשה או בזוג שבשל זהותם המינית בחרו לחיות יחדיו ללא אפשרות להינשא כדת וכדין.
בתי המשפט קבעו כי על הטוען להגדרה של ידוע/ה בציבור להוכיח קיומם של שני יסודות מצטברים :
קיום חיי משפחה: חיי אישות כבעל ואישה , ניהול קשר אינטימי המבוסס על אהבה, חיבה, נאמנות וכיוצ"ב.
ניהול משק בית משותף : ניהול כלכלי של יחידת מגורים משותפת כפועל יוצא של חיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אד בשני בקשר של גורל חיים.
במהלך השנים בתי המשפט הגמישו את התנאים והקלו בדרישות ההכרה בזוגות כידועים בציבור ואף נקבע כי אין לקבוע קריטריונים נוקשים לצורך "כניסה" להגדרה.
יחד עם זאת, בתי המשפט ציינו כי יש להיזהר להכפיף זוגות שבחרו לא להינשא מתוך כוונה שלא ליטול על עצמם זכויות וחובות כשל זוגות נשואים תחת ההגדרה כאשר הם לא התכוונו ולא רצו מתוך כוונה ברורה שלא "להיכנס" תחת ההגדרה.
בתי המשפט בוחנים את התקיימות התנאים שנקבעו בראייה סובייקטיבית, כלומר האם הצדדים ראו עצמם כזוג לכל דבר ועניין, התנהגו כזוג לכל דבר ועניין וראו עצמם כמי שנוטלים על עצמם את הזכויות והחובות הכרוכים בהגדרתם כידועים בציבור. בנוסף בתי המשפט בוחנים את פרק הזמן של מערכת היחסים בין הצדדים ואת אופי הזוגיות, האם חיו בהרמוניה, האם היו נאמנים זה לזו, האם הביאו לעולם ילדים משותפים וכיוצ"ב.
גם אם בית המשפט יקבע כי בני זוג הינם ידועים בציבור אין הדבר מזכה את בן/ת הזוג באופן אוטומטי זכויות ממוניות או רכושיות אלא בית המשפט ימשיך ויבחן את כוונת הצדדים והנסיבות הספציפיות של בני הזוג. ראשית בית המשפט יבחן מהי הסיבה בעטיה בני הזוג לא נישאו, האם בשל מניעה דתית או מניעה חוקית או שמא מתוך כוונה ובחירה שלא למסד את הקשר הזוגי ביניהם ולא ליטול על עצמם את הזכויות והחובות במיסוד הקשר שאז הדבר עשוי להעיד על ארעיות הקשר ועל אי רצונם להכפיף עצמם למערכת של זכויות וחובות במיסוד הקשר ע"פ דין.
זכויות רכושיות בין ידועים בציבור
על ידועים בציבור תחול חזקת השיתוף אולם כאמור לעיל אין המדובר בהחלה אוטומטית, על טוען לשיתוף יהא להוכיח כי היתה כוונת שיתוף ביחס לנכסים שנצברו במהלך הקשר ו/או לנכסים אחרים חיצוניים לקשר כגון עסקים, ורכוש שנרכש לפני הקשר הזוגי, וזאת באמצעות ראיות ממשיות נוספות של שיתוף וזאת בנוסף לניהול חיי המשפחה , יחסי האישות וניהול משק הבית משותף.
לפיכך-ככל ובני זוג מבקשים לחיות יחדיו כידועים בציבור אולם לשמור על הפרדה רכושית ו/או לקבוע הסכמות ביניהם בכל הנוגע לשיתוף או העדר שיתוף ברכוש משותף או נפרד- מומלץ ביותר לערוך הסכם ממון אשר יסדיר את הסכמותיהם ורצונותיהם במסמך משפטי מחייב.
זכויות למזונות משקמים/ דמי שיקום/ דמי הסתגלות בין ידועים בציבור
בתי המשפט הכירו בזכות בן/ת זוג למזונות משקמים / דמי שיקום וזאת מכוח דיני החוזים הכלליים ועקרון תום הלב הנגזר מהסכמת הצדדים לקשר של ידועים בציבור. המזונות המשקמים/ דמי ההסתגלות יינתנו לבן/ת הזוג אשר יוכיח כי במהלך הקשר נוצרה תלות כלכלית שלו בבן/ת הזוג השני באופן שנוצר "הסכם מכללא" והסתמכות של הצד "החלש כלכלית" על בן/ת הזוג שימשיך לפרנס אותו/ה כך שהפרידה ביניהם תפגע במצב הכלכלי במחייה ובצרכי הקיום של בן/ת הזוג אשר נתמך כלכלית בבן/ת הזוג במהלך החיים המשותפים. זכות זו הוכרה בפסיקה מתוך עקרון ההגינות על הצד החלש שעה שיש פעם כלכלי בין בני הזוג, כאשר המטרה היא לאפשר סיום התלות הכלכלית בין בני הזוג באופן הדרגתי. מזונות משקמים/דמי הסתגלות ניתנים לתקופה קצובה כאשר כל מקרה ייבחן לגופו לרבות כושר ההשתכרות של הצד החלש אל מול הצד החזק, גילם, יכולתם הכלכלית והיקף הרכוש של כל אחד מהצדדים.
ירושה בין ידועים בציבור
ס' 55 לחוק הירושה קובע שאיש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף ואינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, וזאת כשאין הוראה אחרת, מפורשת ומשתמעת בצוואה שהשאיר המוריש.
חשוב לציין בעניין זה כי הסכם ממון בין ידועים בציבור אינו יכול לקבוע את אשר יעשה ברכוש אחד מבני הזוג לאחר פטירתו ולקביעה שכזו לא תהא כל נפקות משפטית. ככל ואחד מבני הזוג אינו מעוניין כי בן/בת הזוג יירש אותו, עליו לערוך צוואה אשר תסדיר את רצונו מה יעשה ברכושו לאחר לכתו לבית עולמו.