הסכם ממון הוא חוזה הנכרת בין בני זוג המבקשים להסדיר ביניהם עניינים שונים וחשובים הקשורים לחיים המשותפים שלהם כגון ענייני הרכוש, משמורת הילדים, חינוך הילדים, מזונות וכיוצ"ב סוגיות מהותיות במקרה של פרידה או גירושין.
בני זוג אשר מבקשים להינשא ו/או לקשור את גורלם זה עם זה, ואשר מעוניינים להסדיר את ענייניהם ע"פ בחירתם הסובייקטיבית וע"פ רצונם האישי- בעיקר בסוגיות הרכושיות- מוטב שיערכו הסכם ממון- שאם לא כן על זוגיות נשואים במקרה של פרידה או גירושין יחול חוק יחסי ממן בין בני זוג תשל"ג 1973 אשר מסדיר את אופן חלוקת הרכוש בין בני הזוג הנישואים במקרה של פרידה וגירושין. החוק הנ"ל חל על זוגות שנישאו החל מיום 1.1.1974.
על קצה המזלג
החוק קובע כי עם פקידת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית מכלל הנכסים אשר צברו בני הזוג במהלך הנישואין לרבות נכסי נדל"ן, כספים, תוכניות חיסכון, עסקים, מניות בחברות, פנסיה , ביטוחים, זכויות סוציאליות ועוד.
עריכת הסכם ממון הינה "דרך המלך" להסדרת חלוקת הרכוש באופן שונה מזה הקבוע בחוק במקרה של פרידה וגירושין.
ע"פ החוק הסכמי ממון צריכים להיות בכתב, וחייבים לקבל אישור של ביהמ"ש או ביה"ד רבני, אלא אם כן נעשה ע"י בני הזוג לפני הנישואין שאז ניתן לאשרו בפני נוטריון.
טיפ
עריכת הסכם ממון דורש מומחיות ובקיאות משפטית. יש לבחון היטב את מצבת הנכסים של הצדדים, את רצונם מה יעשה ברכוש שצבר כל אחד מהצדדים טרם הנישואין ומה יעשה בזה שיצבור כל אחד מהם ושניהם יחדיו במהלך הנישואין תוך חשיבה מעמיקה ויסודית על העבר ההווה והעתיד על כן מומלץ להיוועץ בעו"ד מומחה בתחום אשר לו הידע והניסיון בעריכת הסכמי ממון.
גם אם ערכתם הסכם ממון לפני הנישואין, ונישאתם, על מנת למנוע טענות עתידיות באשר לתוקפו של ההסכם, מוטב כי תפנו לאשרו בביהמ"ש או בביה"ד הרבני לאחר הנישואין על מנת שיינתן לו תוקף משפטי מחייב הנקרה בהגה המשפטית "תוקף של פס"ד".